יום שבת, 19 בדצמבר 2015

14/12/2015 – ניצולת שואה, גאווה ישראלית ופדרציה יהודית


14/12/2015 – ניצולת שואה, גאווה ישראלית ופדרציה יהודית

את היום הראשון של השבוע (זאת אומרת יום שני) פתחנו בבית הספר, בהתכנסות השבועית בפתיחת כל שבוע בבית הכנסת הצמוד לבית הספר. שם קבלו ילדי יום ההולדת של השבוע תשומת לב מיוחדת. כולל מיה ואמיר המורה. ולאחר מכן הוזמנו כיתות ו' והמשלחת הישראלית לטקס הדלקת נרות של הנר השמיני. עם תום הטקס שרו התלמידים את ההמנון האמריקאי כשכף ידם מונחת על לבם ולאחר מכן הפנו את פניהם לדגל הישראלי ושרו את ה"תקוה".
התלמידים חזרו לכיתות ושמעו את סיפורה של ניצולת שואה יהודייה בשם אווה ברטלר שהיתה ילידת טרנסילבניה, שהייתה באותה עת תחת השלטון ההונגרי. אווה ספרה על האנטישמיות בהונגריה. על חייה בפרובינציה לצד סבתה. על הגירוש של הסבתא והמחבוא שמצאה בגיל 7 בשדות התירס. על התושייה שגלתה מול חבורת צוענים שרצו לחטפה. היא ספרה על ברגן בלזן וצעדת המוות. על אובדן אמה ועל הפגישה המרגשת עם אביה בתום המלחמה.
לאחר מכן התכנסנו תלמידי ה'-ו' בבית הכנסת החדש לתפילה. עם הרַבָּה ומישל ובני המורה למוסיקה, ושלבו דברי תורה ושירה. המונח אותו חקרו התלמידים וניסו להבין את משמעותו היה "ה' שפתיי תפתח ופי יגיד תהילתך". פסוק מספר תהילים פרק נ"א המייחס את המזמור לדוד המלך אשר מבקש סליחה על חטאיו לאחר מעשה בת שבע. פסוק זה גם פותח את תפילת שמונה עשרה. הרבה שאלה את השאלה כאשר נשאלה "מדוע בעצם אני צריך שאלוהים הוא זה שיפתח את שפתיי על מנת להגיד תהילתו שכן יש לנו שליטה על יכולת הדיבור שלנו." התלמידים ענו תשובות שונות ומעניינות. ואם אוכל להוסיף פרשנות אישית: רבים ממזמורי תהילים הם מזמורי "הכאה על חטא ובקשה לסליחה" מזמורים אלה נאמרים מתוך מצוקה גדולה בה מתקשה האדם לפתוח את פיו ולראות את ההיבטים החיוביים בחיים. באותו רגע נראה העולם שחור משחור. האדם מרגיש כאילו כוח חיצוני צריך לפתוח את שפתיו ולאלץ אותו להודות לאל ולהבחין ביופיו של העולם ולא לאבד תקווה. באותו יום הייתה עלייה לתורה של אחת מבנות הקהילה. בהגיע הרגע הוצא ספר התורה מהארון. הוא עבר בין התלמידים והתלמידה קראה מפרשת השבוע "וייגש" העוסקת במעמד האחים מול יוסף משנה לפרעה.   תלמידה נוספת הציגה את עבודתה שעסקה בפרשת השבוע , ואף שאלה שאלות מנחות את התלמידים. היא ענתה על שאלתה בתום התשובות.  ספר התורה הוחזר ברב כבוד לארון. התלמידים סיימו בשירה וחזרו לכיתותיהם.
לאחר מכן התארגנו התלמידים להסעה לפדרציה היהודית בלוס אנג'לס שם הם התוודעו לאופי הפדרציה ופעולותיה. בפדרציה היהודית התחלקו הקבוצות לשתיים האמריקאית והישראלית.
והנה כמה וכמה נתונים. בעולם חיים ארבעה עשר מליון יהודים. מתוכם שבעה מליון גרים בישראל ובלוס אנג'לס עצמה כ 600,000 יהודים. ישנן 160 פדרציות המאגדות בתוכם את הקהילות היהודיות. פעם בשנה מגיעים נציגים  מכל ארה"ב לכינוס שבו נוכחים ראש הממשלה וסגן נשיא ארה"ב. הפדרציה הניזונה מכספי תרומות של יהודים מחליטה כל שנה לאן יופנו התקציבים השונים. כשחלקם מושקעים בעזרה ליהודים ברחבי העולם כמו במשבר באוקראינה. או בעזרה הניתנת היום לקהילות במדינות הבלטיות.  הפדרציה גם עוזרת לניצולי שואה, מימון שכר לימוד, חיזוק הקשר היהודי ישראלי באמצעות חילופי משלחות וכו'. בתום ההסבר שיחקו הילדים במשחק השקעות בהם הם היו צריכים להחליט באילו אפיקים הם ישקיעו את הכסף.

לאחר מכן חזרו התלמידים לבית הספר לחזרה נוספת להופעה הרב תרבותית ומשם השתחררו לבתיהם. אף אחד לא ישער בנפשו כי ביום למחרת הם יזכו לחופש בלתי צפוי...

אין תגובות:

פרסום תגובה