יום שלישי, 22 בדצמבר 2015

16/12/2015 – פלאפל, רבנים, שוק מכסיקני ומסיבת סיום.


16/12/2015 – פלאפל, רבנים, שוק מכסיקני ומסיבת סיום.
את יום רביעי בבוקר פתחנו במופע הרב תרבותי של בית הספר. השכבות השונות של בית הספר העלו על הבמה בנוכחות הורים רבים וצוות בית הספר, שירים וריקודים ממדינות שונות. ביניהן אירלנד, פיליפינים, אוסטרליה, מדגסקר, מקסיקו וישראל.  הקטנטנים שרו שיר עם אירי ופצחו בריקוד אירי, אחריהם עלו כיתות ב' עם ביצוע מתוק להפליא של שיר ילדים פיליפיני וריקוד עם חישוקי פרחים. כיתות ג' הביאו את ניחוח אוסטרליה בכוריאוגרפיה מקסימה של חיות וריקוד וכן בצעו את השיר "כולנו אוסטרלים" ואפילו את הפזמון של השיר האוסטרלי המפורסם של להקת "גברים בעבודה" down under. כיתות ד' נתנו לנו לטעום מניחוח המקצב האפריקאי וכיתות ה' חתמו בריקוד מקסיקני. בין שכבה לשכבה קישרו קטעי הנחייה שהגישו תלמידי כיתות ו'. את החלק הישראלי פתחה המשלחת הישראלית בסערה עם השיר הישן והנושן כמו יין משובח "פלאפל" של ג'ו עמר שהביא למחיאות כפיים סוערות. לשם ביצוע השיר סחבו חיה ואמיר מהארץ ערימה של קאפות פלאפל, כובעים מסוגים שונים ושתי עצמות פלסטיק גדולים. ההגשה הייתה צבעונית ומלאת שמחת חיים. ובמאמר מוסגר אנו גאים ביותר על עצם הבחירה של המשלחת בשיר. התלמידים עצמם העלו במפתיע את הרעיון. השיר שנכתב על ידי דן אלמגור והולחן על ידי משה וילנסקי בוצע בשנות ה50 על ידי להקת איילון. בחירה כזו מפתיעה מדור שנולד כחמישים שנה אחרי השיר העידה על אופייה המיוחד של המשלחת. מפתיע היה לא פחות לראות בקהל את סשה ברון כהן הלא הוא מיודענו "בוראט" ו"הדיקטטור" צופה בביצוע המשלחת. בהוליווד כמו בהוליווד.
לאחר הופעת המשלחת הישראלית עלו כיתות ו' של TIOH אל הבמה וביצעו בריקוד את "שהשמש תעבור עלי" ולאחר מכן חברו הישראלים אל חבריהם האמריקאים אל הבמה ושרו יחד את "שיר לאהבה" של להקת גאיה. ביחד עם כל תלמידי בית הספר.
מיד לאחר ההופעה עלו חברי המשלחת לכיתות ונפגשו עם הרבה והרב של הקהילה אשר ספרו על גיבוש זהותם היהודית ודרכם אל הרבנות בקהילה הרפורמית. ג'ון סיפר על פעילותו בשנות ה70 למען מסורבי העלייה, והתקרבותו לציונות. כמו כן סיפר על חייו בישראל כסטודנט באוניברסיטה העברית לפני מלחמת יום הכיפורים. לקהילה הנוכחית הגיע לפני 26 שנים ולפני כן שימש רב בוושינגטון הבירה ובסן פרנסיסקו. פרט פיקנטי ג'ון הוא בן דוד מדרגה שנייה של נשיאנו ראובן ריבלין.
הרבה מישל סיפרה כי גדלה בניו יורק סיטי . אביה מטהרן ואמה מארה"ב. היא גדלה בבית כנסת רפורמי וכבר בגיל 15 ידעה כי היא רוצה להיות רבה. וזאת מרבות אחרות שהשפיעו על חייה והיוו עבורה מודל לחיקוי. היא אוהבת ללמוד ואוהבת ללמד.
לאחר מכן שמנו פעמינו לשוק המקסיקני ברחוב אלוורה. היה בעצם הרחוב הראשון בלוס אנג׳לס. כמובן שהמחשבה הראשונה שעולה על דעתך הוא רחוב טיפוסי בעיירה של המערב הפרוע עם הפאב - הסלון שתי הדלתות הנפתחות כלפי פנים וחוץ. ואת משרד השריף. טוב אז קודם כל את הרחוב הראשון בנו מתיישבים מקסיקנים. פוף התנפצה לה עוד בועה מסרט של המערב הפרוע. היום הרחוב הזה מלא בדוכנים המוכרים מוצרים מקסיקנים החל מסומבררו וכלה במסכות האבקות ואוכל מקסיקני. באמצע הרחוב שומר להפליא הבית הראשון של המשפחה שהתיישבה במקום, עם כל האביזרים של פעם. והחצר הפנימית. תלמידנו הנלהבים רכשו מספר פרטי מזכרת לא לפני שמלאו חידון בו הם התבקשו לענות לשאלות שהיו קשורות לתחנת כיבוי האש הראשונה בעיר. הם חקרו  מי האישה אשר בתמונה ומופיעה בלא מעט דוכנים, וגילו כי זו פרידה קאלו הציירת  דמות נערצת  במקסיקו ואמנית בחסד עליון. חלק קנו כובעי קאובוי (כל כובע בספרדית נקרא סומבררו לא רק הכובע רחב השוליים שאנו מכירים) עם שמם החרוט עליהם. אחרים השקיעו את כספם בביציי הפתעה ממולאות בקונפטי והחלו בשבירה סדרתית של הביצים על חבריהם. הרחוב נראה בערך כמו רחובות ישראל  ביום העצמאות לאחר הקצף... מישהו צריך לאסור שם את המכירה של הביצים הללו.
חזרנו לבית הספר משם לבתים ובערב נפגשנו למסיבת פרידה בביתם של הרוזמנים. וקינחנו באוכל לבנוני וכדורי... פלאפל. היום התחיל ונגמר בפלאפל. לא לפני שרייצ'ל המנהלת כינסה את ההורים את רינה אטקס הרכזת האמריקאית ואת המורים הישראלים לדברי תודה.

המורים פרשו המסיבה עוד המשיכה בלעדיהם הנה תם ונשלם הערב האחרון בלוס אנג'לס. 

אין תגובות:

פרסום תגובה