יום שישי, 11 בדצמבר 2015

9/11/2015 – היום השני בית הספר TIOH

9/11/2015 – היום השני בית הספר TIOH

את היום השני אנחנו פותחים ביום לימודים בבית הספר Temple Israel Of Hollywood .
בית הספר TIOH  נמצא ב West Hollywood  זהו בית ספר פרטי יהודי הצמוד לבית הכנסת הרפורמי ובו לומדים התלמידים האמריקאים, חומר לימוד הקשור ליהדות ולישראל. חלק מתלמידיו מן הסתם הם ילדים להורים הנמצאים בלב התעשייה  הקולנועית ההוליוודית בין אם במשחק, בימוי, כתיבה, הפקה וכל מה שקשור לתעשיית הקולנוע.  
בבוקרו של יום המורים התורנים עומדים בפתח בית הספר לקבל את פני הילדים. ובדיוק כמו בצהלה משתרך טור מכוניות הנכנס לחצר החנייה הצמוד לבית הספר ומאבטחי בית הספר משרים תחושה של ביטחון. מי שראה את אנטוני אחד המאבטחים לא ימהר להתעסק אתו...
את הבוקר פתחנו בכינוס בבית הכנסת העתיק והמרשים שנבנה בחלקה הראשון של המאה שעברה לטקס סמלי של הדלקת הנר הרביעי של חנוכה. עקב צמידות חג החנוכה לתקופת החגים האמריקאית (כריסטמס, ערב השנה החדשה וחופשת החורף) בית הספר מקיים את לימודיו כרגיל.
המנהלת רחל קבלה בברכה את התלמידים מישראל. והתלמידים האמריקאים הגיבו על כך בהתרגשות. תלמידנו עלו על הבמה וברכו את ילדי בית הספר לשלום.
משהתפזרנו לכיתות חולקו התלמידים לקבוצות וכל קבוצה נכנסה לאחת הכיתות בבית הספר והסבירה להם על ישראל, על בית הספר הישראלי וכו'.
לאחר מכן חולקו התלמידים לארבע פעילויות אותה הם עשו במהלך היום. פעילות אחת הייתה "מחפשים את המטמון" ומטרתה הייתה להתחקות אחרי דברי היודאיקה הקיימים בבית הספר. פעילות אחרת הייתה הכנת ארוחת צהרים להומלסים. פעילות נוספת הייתה שיעור על מנהיגות. ומה התכונות הנדרשות ממנהיג? והפעילות הרביעית הייתה הכנת כדורי אדמה המוסתרים בהם זרעים. כחלק מחקלאות גרילה. פעילים של איכות הסביבה בארה"ב עוסקים בחקלאות גרילה (מחתרתית) שמטרתה בדיוק כמו "מתן בסתר" לזרוק במקומות שוממים את הכדורים האלה לחלקות אדמה. ועם בוא הגשמים נובטים הזרעים לצמחים יפים ומקשטים את הרחובות. השאלה היחידה שנשאלת... מתי יבוא הגשם בלוס אנג'לס הסובלת מבצורת ארוכה?
עם תום הפעילות התאספו התלמידים לארוחת צהרים שכללה פיצות, סלט יווני, וקינוח סופגניות ברוח החג. במהלך ההפסקה הזאת כבר היה ניתן לראות את החיבור הנפלא בין התלמידים. מדהים כיצד ילדים שנפגשו רק לפני יום כבר מתחברים ,מבלים יחדיו ומגלים עד כמה שעולמם משותף, עד כמה הם דומים ברצונותיהם, משובותיהם, כאילו שהיו חברים כבר משנים.
לאחר ההפסקה התכנסנו באולם המופעים כדי לצפות בחזרות של הכיתות לערב הרב תרבותי. ילדי בית הספר מייצגים תרבויות ממדינות כמו אירלנד, אוסטרליה, מכסיקו, תאילנד, דרום אמריקה מדגסקר וכמובן ישראל. כיתות ו' פוצחים בריקוד "לעולם בעקבות השמש" ואילו הישראלים נותנים תצוגת פתיחה הזקוקה עוד לליטוש של השיר "פלאפל" וגורפים המון אהדה מהקהל ומבטים משועשעים.
מסיימים עם חזרה על "שיר לאהבה" של להקת גאיה. וזהו מתפזרים לבתים.
בישראל. בישראל מחכים הורים הצמאים לכל פירור מידע על ילדיהם. לא פשוט לשלוח ילד לחו"ל ובעצם להעביר את השליטה על הילד להורים אחרים ומורים. ולפעמים עולים גם תחושות של דאגה אמיתית מלווה בחוסר אונים כשהילד במצוקה והוא לא ליד. מה לעשות? הורים זה לא ציפורים. אצל הציפורים ברגע שהגוזל למד לעוף הם לא רואים אותם ממטר.  לא קל לשחרר. אבל התלמידים מרוויחים חווית עצמאות מעצימה. על רגעי הכיף ועל רגעי הקושי.

ויהי בוקר ויהי ערב יום שני...