15/12/2015 – ביום של ה"פצצה"
ביום שלישי היינו אמורים לעשות חזרה גנרלית בבית הספר לקראת המופע
ולנסוע לשוק המקסיקני ברחוב אולוורה. בבוקר קיבלנו כבר מסר מישראל (לא פחות ולא
יותר) מאחד ההורים שהודיע כי בחדשות ב ynet הודיעו על התרעה של פצצה
בבתי הספר ולכן בתי הספר הציבוריים לא ייפתחו והתלמידים התבקשו להישאר בבתיהם.
ברגע הראשון זה היה נשמע כמו גוזמה ישראלית אופיינית. כשעשינו את דרכנו למכונית על
מנת לנסוע לבית הספר קיבלנו טלפון ממנהלת בית הספר רייצ'ל שהודיעה לרינה הרכזת
האמריקאית כי כל התכניות מבוטלות וגם בית הספר TIOH יישאר סגור. האמת היא שמי שיוצא לו לראות את האבטחה בבית הספר TIOH יכול להיות מאד רגוע באשר ליכולתם של גורמים טרוריסטים להטמין פצצה
מכל סוג שהוא בתוככי בית הספר. האבטחה בבית הספר לא הייתה מביישת שום מוסד בטחוני, והיא מהטובות והיסודיות שפגשנו. יחד עם זאת ההתרעה הייתה גם לגבי הטמנת פצצה באוטובוסים הצהובים. ואחרי הפיגוע בסן ברנרדיניו הסמוכה ללוס אנג'לס
החליטו כל הגורמים האחראיים כי הם לא לוקחים סיכון כולל מנהלת בית הספר. בניו יורק
הייתה ההתייחסות לעניין יותר רגועה ולימודים לא בוטלו. הנה כי כן הספקנו בשבוע אחד להביא אתנו מישראל קור מקפיא מעט גשם וטרור... נשלח עם המשלחת. כך זכו התלמידים באופן
מפתיע ליום חופשה מהלימודים. ככה משום מקום ילדים בבית כשהורים צריכים ללכת
לעבודה. א-ו-ק-י... מה עושים? זה בהחלט דרש התארגנות מחדש. משפחת רוזמן אשר ארחה גם את מסיבת הסיום הרימה את הכפפה
וארחה בביתם את רוב ילדי המשלחת והתלמידים העבירו את זמנם בעשיית תכשיטים, משחקי
כדור ומחשב וכו'. נוי חיה אמיר ורינה באו לביקור על מנת לראות שהתלמידים מסתדרים
גם בלעדיהם. ולאחר שהייה בת כשעה וחצי עם התלמידים המורים יצאו להראות ברחבי לוס
אנג'לס כי אנו הישראלים איננו מפחדים מטרור. משפחת רוזמן הוכיחה כי היא לא תיכנע
לטרור ונכנעה לבלאגן בבית... ההופעה אגב ביום למחרת ללא החזרה הגנרלית הייתה
"פיצוץ".
